איך תנועה עוזרת בעת משבר?
תגיות: ליווי תהליכי אבל
כמו אנשים חרדתיים שהרגישו בנוח בקורונה
כך אני מרגישה בימי זיכרון
אני מלווה תהליכי אבל בכל ימות השנה
זה התחיל מזה שליוויתי בני משפחה דרך מחלות והתכוננתי יחד איתם למוות שלהם
זה המשיך בזה שעשיתי עבורי מקום לכאוב ולהתאבל על שהיה וגם על מה שלא.
אחרי מות הוריי, היה ברור לי שאני רוצה אנשים שביחד נוכל לדבר את הדברים ולנוע אותם.
לשם כך יזמתי מפגשי "קפה מוות" בבאר שבע והובלתי שיח פתוח על הקשה מנשוא.
איפשרתי לדברים להאמר כפי שהם, לכיווצים להתכווץ ואז להתרחב בחזרה. כי זהו טבע החיים:
לקמול ולנבוט מחדש.
ברגעי הכאב הכי משמעותיים יש נטייה לשכוח מהתנועה הטבעית הזו של הגוף והנפש
ולכן הביחד הוא זה שתומך בהיזכרות.
אני מאמינה שבאנו לכאן לעבור את החיים האלה ביחד ועל כן חשוב לי ליצור מרחבים בהם ניתן לכאוב וגם לצמוח מתוך הכאב
לאורך השנה אני פותחת שערים ליחידים ולקבוצות שמעוניינים לפגוש את הכאב, פיזי ונפשי, ולנוע איתו ומתוכו, במפגשים אנחנו לומדות להמשיך לנוע עם הכאב ולהתקדם לקראת האור הקטן שתמיד שם.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה לקבלת עדכונים, הגיגים ועוד
ליזה משתפת - התנועה למחשבת הרגש
ליזה פוטרמן
סופרת, מרצה, מנחה סדנאות ואקטיביסטית בתחומי חינוך ובריאות מותאמים אישית. מייסדת ומנהלת את ״המרכז ללמידה ויצירה סומטית״. יש ערך רב להכיר את הגוף שלנו ואת הסגולות התרפויטיות הגלומות בו. דרך העלאת המודעות לגוף יש ביכולתנו להגביר אמפטיה ולמזער את השחיקה, לשפר את איכות הטיפול ואת איכות החיים של כל הצדדים. חלום שלי שבכל בית חולים, בכל מוסד להשכלה, בכל בסיס צבאי ובכל משרד יהיה מרחב שבו יהיה אפשר לשכב על הרצפה ולהרגיש את פעימות הלב בהנחייה קשובה שמעודדת אותנו לעדן את ההקשבה לכאן ועכשיו ולפתח חוסן אישי וחברתי.