כולנו יצורים מיניים, בכל גיל, ההגעה שלנו לעולם מתחילה מהיותנו תוצר של מיניות. אז איך נדבר על זה באופן נגיש, רגיש, מכיל ומותאם לקבוצת הגיל שאותה נפגוש?
החלטנו להתחיל את המסע הזה מלהבין מה זה עונג. ומה זה לא.
עונג: מהגדרה פסיכואנליטית לגישה סומטית-פמיניסטית
העונג, כפי שהוגדר במסורת הפסיכואנליטית המערבית מאז פרויד, נתפס כמרכזי בהתפתחות הפסיכוסקסואלית של האדם. עם זאת, גישה זו קישרה את העונג בעיקר לדומיין הגברי, תוך התעלמות מהחוויה הנשית הייחודית. פמיניסטיות רבות, ביניהן אן קואט (Anne Koedt), ביקרו את התפיסה הזו. במאמרה "The Myth of the Vaginal Orgasm" (1970), קואט טוענת:
"It was Freud's feelings about women's secondary and inferior relationship to men that formed the basis for his theories on female sexuality."
ביקורת זו פתחה פתח לגישות חדשות המזהות את העונג כנחלת כלל המגדרים, תוך הדגשת החוויה הסומטית והאישית. היום, גישות סומטיות-פמיניסטיות רואות בעונג צורך אוניברסלי, המאפשר חיבור עמוק לגוף, לשמחה ולנוכחות.
הסדנה שלנו נבנית מתוך הבנה זו, ומשלבת ידע היסטורי, מדעי ואקדמי עם חוויה סומטית, במטרה להעניק כלים לצוותים חינוכיים, הורים וזוגות. בכוונותינו להעניק כלים ללמידה שמאפשרת לחוות מיניות חיובית ותקשורת פתוחה ובריאה בנושא שמצמצמת את חוויית הבושה ומגבירה את תחושת השייכות והנוכחות בתוך הגוף, בתוך הקשרים שלנו ובעולם.
סדנת עונג בגישה הסומטית לצוותים חינוכיים, הורים וזוגות
עונג הוא צורך קיומי ולא בהכרח יתבטא כתופעה מינית.
חשוב לשים לב: לא כל חוויה מינית היא מענגת, ולא כל עונג הוא חוויה מינית.
במהלך השנים האחרונות עלתה קריאה עמוקה לשינוי פרדיגמה בחינוך למיניות: לעבור מחינוך שמבוסס על סכנות, גבולות ואיסורים — לחינוך שמושתת על הקשבה, נוכחות, ויכולת לזהות מה נעים לי ומה מיטיב איתי ועקב כך מה תומך בקשר, ביצירת קרבה, בתקשורת ובחיבור הרב מימדי בין האנשים.
בדיוק למען מטרה זו פיתחנו סדנה מקצועית וייחודית, המיועדת למחנכים.ות למיניות בריאה, יועצות חינוכיות, מטפלים.ות, הורים, וזוגות המעוניינים להעמיק בקשר דרך הגוף.
הסדנה מועברת בשיתוף פעולה בין ליזה פוטרמן (MA, MST) וקטי בורלק (RN, MA), שתי מנחות למיניות מיטיבה מטעם LAVO. ליזה היא אמנית תנועה, בעלת ידע מניסיון ומומחית בלמידה סומטית ותקשורת מקרבת, וקטי היא אחות מוסמכת ומלווה משברים.
הגישה שלנו משלבת:
- ידע היסטורי, רפואי ואקדמי עדכני בחינוך למיניות, גוף והתפתחות
- כלים סומטיים לחקירה של עונג, גבולות, בושה, אשמה ונוכחות
- עקרונות מתוך תקשורת מקרבת (NVC) ותיאוריית הצרכים של מארשל רוזנברג מפתח שפת התקשורת המקרבת
בסדנה נעמיק בנושאים כגון:
- הקשר שבין עונג, בושה, אשמה והסתרה ואיך לצאת מפרדיגמת ההשתקה לפרדיגמת התקשורת הכנה
- עונג כצורך אנושי אוניברסלי
- איך לזהות ולהעביר חוויה חיובית חושית לילדים, בני נוער ומבוגרים בהתאם לגיל
- פיתוח חוסן רגשי דרך תנועה, מגע בטוח, והקשבה לגוף
- כלים להתמודדות עם טראומה מינית, או הסתרה רגשית, בצורה עדינה ומכילה
הסדנה מותאמת:
- למחנכות ומחנכים למיניות בגיל הרך, בגיל ההתבגרות ובקרב מבוגרים
- להורים המבקשים להעמיק בשיח על גבולות, הנאה, ונוכחות עם ילדיהם
- לזוגות המעוניינים לטפח קרבה מתוך קשב וסקרנות הדדית
על המנחות:
קטי בורלק (RN, MA):
אחות מוסמכת | פסיכותרפיסטית דינאמית | מנחת קבוצות | מומחית בליווי משברים רפואיים ונפשיים
עוסקת למעלה משני עשורים בליווי אנשים ברגעים שבהם הגוף והנפש מתמודדים עם מצבים רפואיים מורכבים, חוסר ודאות ותחושת אובדן שליטה. אחות מוסמכת, פסיכותרפיסטית דינאמית ומנחת קבוצות בעלת ניסיון רב במערכת הבריאות, בצבא ובקהילה.
שילוב הרקע הקליני והטיפולי עם הבנה מערכתית מאפשר להציע מרחב מקצועי, אמפתי ומדויק לאנשים המתמודדים עם משבר — ולמי שנמצא לצידם. קטי פועלת גם בזירות חינוכיות וקהילתיות, ומובילה תהליכים בנושאים של תקשורת, מיניות חיובית ומנהיגות.
העשייה שלה נשענת על תפיסה רחבה של ריפוי: כזו שמחברת גוף, נפש, משפחה ומערכת — מתוך הקשבה אמיצה למה שמבקש מענה.
לפרטים נוספים: burlak.co.il
ליזה פוטרמן (MA, MST):
מגשרת | סופרת | מנחת תקשורת מקרבת וחברה בעמותה הישראלית לתקשורת מקרבת | חוקרת תנועה סומטית וקונטקט אימפרוביזציה משולב | אמנית רב תחומית | אקטיביסטית למען זכויות אדם באמצעות הוראה ורפואה רגישות לטראומה בישראל | מלווה תהליכי אבל, פרידה ושכול באמצעות כלים סומטיים ודרך הבודהיזם.
בעשור האחרון פועלת ליזה בלגשר בין מדיניות מערכתית לצרכים של פרטים ובני משפחה שנפגעו כתוצאה מדמנציה, דיכאון או תסמינים נוספים של פוסט טראומה מורכבת. היא עושה זאת באמצעות כלים מעולמות הבודהיזם, תנועה וכתיבה סומטית ועוד.
ליזה היא היזמת והמובילה של המרכז ללמידה ויצירה סומטית שמטרתו להנגיש ידע וכלים סומטיים לצוותים ומערכות רפואה, ביטחון וחינוך על מנת למגר שחיקה ולהגביר אמפטיה במרחב הפרטי והציבורי.
הזמינו את הסדנה לארגון, מוסד חינוכי, מרחב טיפולי או קבוצה פרטית.
לפרטים נוספים ויצירת קשר:
ליזה פוטרמן: 0586793382
קטי בורלק: 0529458534
ועד שניפגש בסדנה – מוזמנות ומוזמנים להתחיל את המסע האישי...
עונג הוא לא יעד רחוק או מותרות של רגעים נדירים — הוא יכול להתחיל ממש עכשיו, ביומיום, דרך הקשבה פשוטה למה שנעים לי.
לפני שנפגש, אנחנו מזמינות אתכם לצאת למסע אישי קטן של סקרנות וחקירה: מה מרגש אותי? מה מרגיע אותי? מה מעיר בי תשוקה או שלווה?
הנה כמה דרכים פרקטיות להתחיל:
חמש דקות ביום של מגע מודע: עצמו עיניים, והניחו יד על אזור בגוף שאתם אוהבים או סקרנים כלפיו. שימו לב לתחושות, לנשימה, למגע.
יומן עונג קטן: בסוף כל יום רשמו דבר אחד שנעים לכם – תחושה, רגע, טעם, מראה או תנועה.
סקרנות בתנועה: נסו לשים לב אילו תנועות הגוף שלכם מבקש – מתיחה, ריקוד, עצירה – ותנו לו את זה.
חקירת חושים: כשאתם אוכלים, מתקלחים או נחים – הפנו את תשומת הלב לחושים. מה אתם מרגישים? שומעים? טועמים?
שיח פנימי מיטיב: שימו לב לאופן שבו אתם מדברים עם עצמכם כשאתם נתקלים בעונג – האם יש אשמה? בושה? ומה קורה אם רגע מקבלים?
זו רק התחלה. עונג יכול להתרחב כשאנחנו לומדים להישאר עם מה שנעים לנו – גם אם זה חדש, מפתיע או שונה ממה שחשבנו.
ניפגש בקרוב – להעמיק, לחוש, ולגלות עוד.
ביבליוגרפיה חלקית:
Fava, Nicole M., and Laina Y. Bay-Cheng. "Trauma-informed sexuality education: Recognising the rights and resilience of youth." Sex Education 13.4 (2013): 383-394.
Hull, Terence H. "Sexual pleasure and wellbeing." International Journal of Sexual Health 20.1-2 (2008): 133-145.
Koedt, Anne. "The myth of the vaginal orgasm." Living with contradictions. Routledge, 2018. 481-487.
Lamb, Sharon, and Aleksandra Plocha. "The underlying ethics in sex education: What are the needs of vulnerable groups?." Moral education and development: A lifetime commitment. Rotterdam: SensePublishers, 2011. 163-177.
Lamb, Sharon, Kara Lustig, and Kelly Graling. "The use and misuse of pleasure in sex education curricula." Sex Education 13.3 (2013): 305-318.
פינק, רייצ'ל. "איך לדבר עם ילדים על מיניות חיובית." הארץ. 17.12.2020.