צומת לב

צוֹמֶת לֵב - הוא שער לשיח כנה על אבל, אובדן, פרידה, וכן על חברות אמת, על תקווה ואמונה בטוב.

זוהי אפשרות להשבר בחן ולהתאחות ברוך

 

זהו ספר מאויר שנועד, בראש ובראשונה, לאפשר למבוגרים (הורים ואנשי מקצוע) לשוחח עם הילדים על אובדנים מסוגים שונים (פרידה, מוות, נסיעה וכו׳) ועל היכולת להתמודד עם הקושי באופן רגיש וקונסטרוקטיבי.

איך מדברים על שברון לב עם ילדים?

יש הרבה מילים שנאמרות כאשר לב של אדם קרוב נשבר או כשנפרדים לפרק זמן או לתמיד.

לרוב המילים נאלמות ואנחנו נותרים ככה סתם לשהות יחד על קצה השבר.

בהיותנו מבוגרים זה מקובל, יש לנו את סט המילים הקבוע שנועד לדבר אותנו כאשר אין לנו מילים משלנו לומר. ״משתתף בצערך״ ״צר לי״ ״כמה עצוב״ ״כואב״ ועוד כאלה, ומה נאמר לילדים? ולילדים הפנימיים שלנו? באיזו שפה נדבר את עולמם?

״צומת לב״ הוא ספר שהוא שער מעורר השראה ושיח על לבבות שבורים, על בדידות, על אמונה בטוב, על תקווה ועל חברות אמת.

הספר מספר על איש אחד שמאחה לבבות

הוא תופר כשנקרע

מדביק כשנשבר

מרחיב כשמכווץ

וממתיק כשמחמיץ

הספר מדגיש את חשיבות השגרה כדי להשתקם משברון לב

כי הלב, גם הוא זקוק למנוחה

 

הספר גם מזכיר את החשיבות של חברות אמת

לא משנה באיזה גודל או צורה החברות מופיעה

גם אם היא קטנה כאוגרת שיכולה להסתתר בתוך כיס של מכנס (תסתכלו מקרוב;)

זה ספר כמו כל ספר ילדים: גדול, מאוייר בצורה ססגונית ורגישה עם מעט מילים (מנוקדות! - האיורים פה הם סקיצה מתקדמת אך לא הורסיה שנדפיס לכן עוד אין ניקוד) והמווווון משמעות.

במובנים רבים זהו ספר ילדים בשבילכם – הורים, מורים, מטפלים, אנשי חינוך, נשות רפואה, רוח ומדע.

הספר הזה הוא בעיקר בשבילנו, בשביל כולנו, בני האדם/בנות החווה

כדי שאנחנו נוכל לגעת במילים, באיורים, במרקמים השונים

בעומק הבדידות, הגעגוע,

ברוחב החמלה.

 

 

 

בסוף הספר מופיעות שאלות וכן מקום לרישום שאלות שעלו לקוראים ולקוראות במהלך קריאת הספר.

הספר עצמו לא מזכיר את המילה אבדן אבל שכול או מוות.

הוא מכבד את המקום והזמן שהקוראים צריכים כדי לגשת לנושאים האלה בקצב ובדרך שנכונה עבורכם ועבורכן.

בתחילת הספר מופיעות הוראות הפעלה לקריאת הספר, הזמנה להאט ולשהות עם המילים הפיוטיות והאיורים הססגוניים, עם הרגשות שצפות על זיהוי הפער בין הקיים לבין זה שאיננו.

אני מקווה שתמצאו בספר הזה חן ושתצאו מהקריאה עם צידה לדרך.

בידידות,

ליזה פוטרמן

בשיחות עם ליזה יש תנועה: מגע הולך וחוזר עם החיים עצמם (חוויות יומיומיות), ועם החיים כמשל, כסיפור, כמטאפורה. משפט שהיא אמרה לי "אנחנו פעם ראשונה פה על הכדור, אנחנו פעם ראשונה חיים" השאיר בי חותם: אנחנו מנסים לעשות את הכי טוב שלנו

טהר פלצ'ינסקי - משתתפת במעגלי שיח בנושא אבל

ליזה היא אוצר גדול. מטפלת נדירה. חכמת לב מלאת רגישות, אינטיליגנציה והבנה מאוד מעמיקה של הגוף.

מהנשמות המוכשרות והנדירות שיצא לי לי לפגוש בחיי. ופגשתי הרבה מאוד מטפלים. כל סוף טיפול אני יוצא בתחושה שהנה אני יותר אני ויותר בהיר לי מה אני רוצה לעשות בחיי. מתנה גדולה להיות מטופל שלה. יותר ממליץ.

בינימין שוראקי - חייל במילואים במלחמת חרבות ברזל ומורה ליוגה

אחרי המפגש תנועה, חזרתי הביתה ונשפכתי וישנתי כל(!!!) הלילה בלי להתעורר, והבוקר לא כואב לי

משתתפת בקורס "לפגוש את הכאב"

"צומת לב" יצא לאור הודות לתומכים ותומכות בקמפיין הדסטרט.

liza futerman

ליזה פוטרמן (MA)

סופרת, מרצה, חוקרת.
מורה מוסמכת לקונטקט אימפרוביזציה משולב ותנועה סומטית, מטפלת במגע ומלווה תהליכי אבל באמצעות כתיבה, תרגולי SE והתמקדות, עם ניסיון הדרכה והוראה עם אוכלוסיות מגוונות בארץ ובחו"ל. מלמדת תקשורת מקרבת מודעת טראומה בארץ ובכנסים בינלאומיים. חוקרת מוגבלות שקופה, מנהיגות, בושה ואחריות.

72.00