נכתב ב-9 ליוני 2024:
החיים של הפרט לא ממשיכים בהעדר קשר לאירועים של הקולקטיב אליו הוא משתייך. אנחנו מושפעים ומשפיעים בדרכים גלויות ונסתרות. ריקוד הקונטקט והתנועה הסומטית (מבוססת גוף) מבהירים לי את זה פעם אחר פעם.
הטראומה נצרבת בגוף אך משם היא גם משתחררת כשמכירים בה ומביאים אליה מודעות ותשומת לב חומלת.
החיים שלנו, בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא, ננגעים כעת על ידי מאורעות אתמול, שחרורם של נועה, אלמוג, אנדריי ושלומי ומותו בטרם עת של ארנון ילוו אותנו גם היום וגם בהמשך הדרך.
טראומה משנית ושלישונית מהדהדת בכולנו כאנשים בשר ודם.
אין לנו מנוס אלא להכיר בנוכחות החומרית שלנו על האדמה הזו ומעצם הנוכחות ביכולת שלנו לרפא, לתקן, לעדכן גרסה במערכת העצבים הפרטית והקולקטיבית.
המורה שלי לטיפול בחוויה הסומטית נוהגת לומר שהגוף הוא כמו מכונת כביסה משוכללת, כל שנכניס פנימה יצא נקי.
עבורי הקונטקט הוא פרקטיקה שמאפשרת לי לזהות ולנקות את אשר מבקש ניקוי. תנועה קשובה ומרפאת, מעמיקה, מציפה ומשחררת.
עבודת חציבה עדינה ומעודנת.